|
הרפואה הסינית היא רפואה עתיקה מאוד ובעלת ניסיון וידע רב. הייחודיות של רפואת הצמחים הסינית היא ברצף השימוש, בהתפתחות ובניסוי המתמיד שנמשך מזה אלפי שנים.
המבנה הכימי של צמח נגזר מאופי סביבתו: סוג האדמה, העונה בה הצמח פורח, האקלים של אזור הגידול, נביעות המים באֵזור ועוד. כאשר לומדים צמחי מרפא, מכל סוג שהו, יש להכיר לעומק את הכימיה והביולוגיה שמאחוריהם. המרכיבים הפעילים והלא פעילים בצמח הם שיתנו את האפקט הטיפולי המבוקש. יש לזכור כי הצמח הוא מכלול של מרכיבים וכשלם הוא יותר מסך חלקיו. מיצוי של מרכיב אחד בלבד בצמח אולי יעיל יותר בפעולתו המיידית, אך בו בזמן הוא גם אגרסיבי יותר בהשפעתו על הגוף ולכן עלול להיות מסוכן בטווח הארוך. צמחים רבים מאזנים את עצמם ומונעים תופעות לוואי קשות כאשר הם ניתנים בצורתם המלאה ובשילוב עם צמחים נוספים.
צמחי מרפא סיניים ניתנים לרוב בפורמולות כלומר בשילוב של מספר צמחים במרשם אחד. אומנות רישום פורמולות היא אחת המשימות המאתגרות ביותר שרופא סיני לוקח על עצמו.
הדיעה הרווחת בקרב מרפאים קדומים כגון איבן סינא המצרי והרמב"ם היתה שצמחי מרפא הגדלים באזור מחיה מסויים הם הטובים ביותר לשמירה על בריאותם של תושבי האזור. אך כיצד נגדיר אזור מחייה? בתקופה הקדומה, מרבית האנשים חיו באזורי מחייה מצומצמים שכללו מספר מועט של קילומטרים רבועים. היום אנו חיים באזור אחד ועובדים באחר, מסוגלים לחצות חצי כדור בפחות מיממה, מחלות ומגפות עוברות מיבשה ליבשה וצמחי מרפא ומזונות הגדלים באזורים מרוחקים מיובאים לכל מקום. זו אחת הסיבות לכך שכיום טווח צמחי המרפא הנדרשים לריפוי הוא רחב יותר. גם התזונה שלנו, מרכיב חשוב לא פחות, לא תמיד תואמת את אזור המחיה שלנו ואת העונה בה אנו מצויים, פירות הגדלים בחממה נאכלים כל ימות השנה, מאכלים טרופיים נאכלים באזורי מדבר. החיים שלנו אינם מצומצמים ופשוטים כמו שהיו בעבר לכן הצמחים שמתאימים לנו אינם נובעים רק מאזור אחד.
בסין ישנם אזורי מחיה מגוונים, חלקם תואמים את האקלים והאדמה של ארצנו ברמות שונות וחלקם לא. רצוי לכן להשתמש בצמחים מבתי גידול הדומים ככל שאפשר לאזור המחיה ולסוג המחלה בה מטפלים.
צמחי מרפא סינים צריכים להלמד תוך התחשבות והשוואה לזנים וצמחים שניתן למצוא בארץ. הטוב ביותר הוא ללמוד צמחים סינים ולהוסיף להם מהידע העשיר אודות צמחי ארץ ישראל. כל זאת על מנת להתאים את הרפואה הסינית למקום מגורינו.
|